#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד פועלים מברכין בזמן הגמ'?	"אומרים ברכה ראשונה כתיקונה [כיון דאינו דומה לשתים אחרות, ועוד כיון דכתובה בפירוש ""וברכת"" על ברכה זו (ב""ח)], פותחין בברכת הארץ וחותמין בברכת הארץ אבל כוללין באמצע הברכה בונה ירושלים, ואין אומרים הטוב והמטיב כלל"	סימן קצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי מברכין בהמ""ז כתיקונה?"	"1) אם אין נוטלים שכר אלא הסעודה שאוכלים לבד<br>2) כשבעה""ב אוכל עמהם [דמסתמא מוחל להם (מ""ב ס""ק ד')]<br>3) בזה""ז (סעי' ב')"	סימן קצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכים ברכה ראשונה קודם אכילה?	"יש ב' גרסאות בגמ' ברכות (ט""ז ע""א), והעלה הב""י דמברכין [שברגע קלה אין בה ביטול מלאכה (ערוה""ש סעי' ג')]"	סימן קצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה מותר להם לברך רק ב' ברכות לבהמ""ז?"	"1) תוס' (ברכות ט""ז ע""א) תרצו דיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה {והשעה""צ (ס""ק א') הוסיף התיבות ""בשב ואל תעשה"", ומכאן מבואר דאפי' כשאומר פחות ממה שראוי לו לומר נחשב כשב ואל תעשה}<br>2) הב""י תי' דמנין הברכות אינו דאורייתא אלא צריך לברך ברכה אחת דס""ל דהדרשות הוו אסמכתא בעלמא [וכן מבואר ממג""א (ס""ק א', וכן לקמן ס""ס קצ""ד)]<br>3) רע""א תי' דלעולם הם דרשות גמורות אלא דמדאורייתא יכול לכוללם בברכה אחת (מ""ב ס""ק א') [וממג""א כאן משמע כרע""א] {ולפי""ז מי שמסופק אם צריך לברך בהמ""ז באופן שאינו יכול לברך עוד הפעם, לכל הפחות יכול להזכיר הענינים של בהמ""ז בלא פתיחה וחתימה ויוצא ידי חובתו מדאורייתא (ע""פ שעה""צ ס""ק א', ר""י באק), ומש""ה יש מונעים מלומר הפיוט צור משלו [בכתר ראש (סי' צ""ד) כתוב דהגר""ח וואלאזין לא אמר פיוט זה, והקה""י היה אוכל עוד כזית פת אח""כ] (עי' מאיר עוז עמ' 22)}"	סימן קצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם פועלים מחויבין בזימון?	"הסמ""ע (חו""מ סי' של""ז ס""ק מ') כתב בדעת הטור דהם פטורים מזימון, אבל המג""א (ס""ק א') כתב דאדרבה מהטור משמע קצת דהם מחויבין, וכתב השעה""צ (ס""ק ב') דמרש""י משמע דהם מחויבין, וכתב המ""ב (ס""ק ב') דפשוט דאם הפועלים אוכלים עם אחרים והם אינם רוצים לענות, אינם יכולים להמתין דבזה ודאי מקפיד הבעה""ב, ואפי' בזה""ז, והכריע הערוה""ש (סעי' ג') דאם הזימון בפניהם מברכין בזימון אבל לא ימתינו לזימון."	סימן קצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכין ברכה אחרונות?	"כתב הערוה""ש (סעי' ג') כיון דהם קצרות מברכין כיון שאין בהם ביטול מלאכה."	סימן קצא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בזה""ז?"	"כתב ההגהות מיימוניות דבזה""ז אין הבע""ה מקפיד כ""כ וצריכים לברך כתיקונה [חוץ מהיכא דצריכים להמתין לאחרים, וכמ""ש למעלה], והערוה""ש (סעי' ד') מחדש דהבעה""ב אינו יכול להתנות בפירוש שרוצה שהפועל יקצר כיון דהוא כנגד המנהג [והערוה""ש לעיל (סי' ק""י סעי' ז') היה מסתפק בדבר זה]."	סימן קצא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אינו מותר להפועלים לברך בהמ""ז בשעה שהם עוסקים במלאכה?"	"כתב הירושלמי דמכאן מבואר דאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך, וביאר הט""ז (ס""ק א') מפני שנראה כמברך בדרך עראי ומקרה, ואסור לעסוק אפי' בדברי תורה [ואפי' בדעתו אסור, שכל ברכה צריכה להיות בכוונה (ערוה""ש סעי' ה')], והוסיף המג""א (ס""ק ב') דאפי' תשמיש קל אסור, ומשום טעמא דהט""ז (מחה""ש) [וכ""ש דבר שצריך לשום לבו אליו {ומכאן מבואר דאסור אפי' דבר שא""צ לשום לבו אליו}], למשל לא ינגב את ידיו או ללבוש מלבושיו או להניף מניפה או לרמוז בעיניו או לקרוץ בשפתיו או למלול באצבעותיו (בן איש חי חוקת סעי' ה')."	סימן קצא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא עוסק בשאר מצוה?	"בשעה שהוא עוסק בתפילה או באיזה ברכה אחרת ג""כ אסור לעסוק בדבר אחר שזה מורה על עשייתו המצוה בלי כוונה אלא דרך עראי ומקרה, והרי הוא בכלל ואם תלכו עמי בקרי, ור""ל אף כשהולכים עמו בעשיית המצות אפ""ה היא בדרך מקרה ועראי, וכן בשעה שהוא עוסק במצוה אחת לא יעסוק במצוה אחרת (ט""ז ס""ק ב', ביה""ל ד""ה אסור, מ""ב ס""ק ה'), אכן אם א""א לקיים שניהם זה אחר זה יכול לעשות שניהם כאחת (פמ""ג מש""ז ס""ק א')."	סימן קצא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופנים מותר לעשות מלאכה בשעה שהוא עוסק בתפילה?	"1) המ""ב (סי' ס""ג ס""ק י""ט) מתמיה על הט""ז מברכת ק""ש דמשמע דמותר לפועלים לעשות מלאכה, ותי' הגר""ז (שם בקונטרס אחרון, וכן בסי' קפ""ג סעי' י""ד) דמלאכת פועלים לבעה""ב נחשב כמצוה {ואפשר עוד ליישב דהיכא דהוא יהיה טרוד אם אינו עוסק במלאכה יהא מותר לעסוק במלאכה, ואפ""ה אינו מותר בפרשה ראשונה}<br>2) השלמת חיים (סי' קנ""ב) מתיר לקפל טליתו בשעת אמירת שיר של יום מפני שהוא עוסק במצוה שהיה עליו בשעת תפילה, וביאר המגיה שם דכל טעם האיסור של הט""ז הוא מפני שנראה כעראי וקרי שהוא מקיים מצוה בזמן התעסקות אבל כאן הוא מתעסק במצוה בזמן קיום המצוה {וצ""ב}<br>3) לגבי ניגוב בשעת אמירת אשר יצר, השלמת חיים (סי' י""ד - ט""ו) מצדד להקל דהניגוב שייך להמצוה דהגר""א ביאר בדעת הרמב""ם דהניגוב הוא חלק מהנטילה, אבל מודה דאם יתכוין יותר אחר הניגוב לא ינגב בשעת אמירת אשר יצר, והחזו""א נהג להקל בזה, אבל רשז""א היה מקפיד לנגב את ידיו תחילה (מ""ב דרשו)<br>4) לגבי ניגוב בשעת אמירת על נטילת ידים, השלמת חיים (סי' קנ""ז) מקיל גם בזה כיון שהניגוב שייך להמצוה"	סימן קצא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בדיעבד אם בירך בהמ""ז בשעה שהיה עסוק?"	"יצא (ביה""ל ד""ה בעודו)"	סימן קצא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חילוק בין כשהתחיל לעסוק המלאכה בתחילה או התחיל לברך תחילה?	"שתיהם אסורים, כאן מיירי כשהתחיל לברך תחילה, ובס""ס קפ""ג מיירי כשהתחיל לעסוק במלאכה תחילה (מ""ב ס""ק ו')"	סימן קצא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בנוסח הקצרה של בהמ""ז שמובא בדרכ""מ בשם הכל בו?"	"ביאר הדרכ""מ דהוי כמו תפילה קצרה שמברכה כשהוא בדרך במקום גדודי חיה ולסטים, וכשהוא חוזר לביתו צריך לברך בהמ""ז כתיקונה"	סימן קצא סעיף ג		
